מקורות ידע

חומרי ההדרכה באתר הינם לצרכי הדרכה בלבד. לצורך קביעות משפטיות יש להתבסס על הפרסומים ברשומות.

עדכוני פסיקה בדיני מכרזים, באדיבות "נבו הוצאה לאור" המאתרת, עורכת ומפיצה פסדי דין וחומרים משפטיים מקצועיים מגוונים

עת"מ (נצרת) 65443-07-21 א.ד.נ.מ. בע"מ נ' איגוד ערים אשכול רשויות גליל והעמקים (מנהלי; עירית הוד; 01/12/21)

 

אין לקבל את החלטת ועדת המכרזים לבטל את ניקוד האיכות שביצעה הוועדה המקצועית ולמנות וועדה מקצועית אחרת שתבצע הליך ניקוד חדש.

השינוי בתנאי המכרז שביצע האשכול על ידי מינוי וועדה מקצועית חדשה על ידי וועדת המכרזים שתבצע הליך ניקוד חדש, אף שהוועדה המקצועית הקיימת פעלה בהתאם לתנאי המכרז, הוא שינוי מהותי הפוגע בעקרון השוויון בין המשתתפות ובהגינות הליכי המכרז. שינוי זה בעייתי במיוחד כאשר הוא נערך כפי שאירע במקרה זה, לאחר שהתקבלו אצל וועדת המכרזים תוצאות בדיקת מבחני האיכות של כל הצעות המשתתפות וניתנה חוות דעת יועץ האשכול שבו צוינו שתי המציעות – העותרות, כבעלות הדירוג הגבוה ביותר. באותו שלב כבר ידעו חברי וועדת המכרזים מהן ההצעות האיכותיות והם היו צריכים להיות ערים לאפשרות שביטול שלב הניקוד עשוי להשפיע על הערכת איכות ההצעות.

 

ע"א (ירושלים) 52588-03-21 רשת עמל 1 בע"מ נ' ראש עיריית מעלה אדומים - מר בנימין כשריאל (מחוזי; ע' זינגר, ח' מאק קלמנוביץ, א' רון; 09/06/21)

ביטול מכרז לאחר שנפתחו כבר ההצעות, יינקט במקרים חריגים, ועת שמעבר לכך אף מקיימים ובסמוך – מכרז חדש – ממילא יש לבחון בקפדנות האם הביטול אכן היה נדרש.

אין די בקיום סעיף המאפשר ביטול מכרז כדי לאשר את ביטולו, עדיין יש צורך לנהוג בהגינות בסבירות ובתום לב, ולא כך היה במקרה שבפנינו.

עתמ (חי') 35980-03-20 תלמים - תעסוקה בע"מ נ' מועצה מקומית מעלה עירון (מנהלי; אברהם אליקים; 13/09/20)

הניסוח העמום והמעורפל של הקריטריונים החדשים, לו היה מוצג מראש כחלק מתנאי המכרז, גם באופן השגוי, היה מאפשר לעורכי המכרז, ליועמ"ש המועצה ולמשתתפים פוטנציאלים לבקש הבהרות או תיקון הטעויות.

תקנה 22 לתקנות חובת מכרזים קובעת כי ועדת המכרזים תכלול במסמכי המכרז את פירוט כל אמות המידה, מבחני המשנה, את המשקל היחסי שיינתן לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז ואופן שקלולם. קבעה ועדת המכרזים משקל יחסי לאמות המידה – תפרט במסמכי המכרז את המשקל היחסי של כל אחת מאמות המידה, ושל מבחני המשנה לאמות המידה, ככל שנקבעו.

בעע"מ 7357/03 קבעה השופטת בייניש כי הדרישה לפרסם במסמכי המכרז את מרב הפרטים אודות אמות המידה נגזרת מחובת הרשות המינהלית להודיע על הקריטריונים להכרעתה. ככלל, מן הראוי, הן מבחינת יעילות מערכת המכרזים הן מבחינת שקיפות פעולות הרשות ותקינותן המינהלית, שמסמכי המכרז יכילו באופן מפורט ככל האפשר את אמות המידה שייבחנו ע"י ועדת המכרזים, על משקלן ואופן חישובן.

בתנאי המכרז יפורטו כל אמות המידה לרבות מבחני המשנה והמשקל שיינתן לכל קריטריון.

ת"א (מרכז) 58686-11-21 ארד בע"מ נ' מניב ראשון בע"מ (מחוזי; אורן שוורץ; 19/12/21)

השלמת תנאי לאחר הודעת זכייה מעניקה למתמודד יתרון בלתי שוויוני שמאפשר לו לבחור בין הצגת המסמך לוויתור על זכייה. באלה יש פגיעה בעקרון השוויון בין המשתתפים במכרז, אשר הינו ראש וראשון לעקרונות דיני המכרזים.

עם זאת, נהוג להבחין בין פגם טכני לבין פגם מהותי. כאשר מדובר בפגם טכני שנעשה בתום לב בדרך כלל הפגם לא יביא לפסילת ההצעה, ולעומת זאת כאשר מדובר בפגם מהותי הגורם להפרת עקרון השוויון בין המתחרים או לפגיעה בעקרון ההגינות כי אז יש לפסול את ההצעה, אפילו אם הדבר נעשה בתום לב ואף אם מדובר בהצעה הכדאית ביותר מבחינה כלכלית.

משהתברר כי נפל פגם בהצעה הזוכה לאחר הכרזתה, היה על ועדת המכרזים לערוך בירור מעמיק בשאלה האם מדובר ב"טעות סופר" או שמא מדובר בפגם מהותי, קרי – היעדרו של הסכם תקף בין המציעה לבין קבלן המשנה בעת הגשת ההצעה.

עת"מ (נצרת) 17861-07-21 המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ נ' מועצה איזורית בוסתאן אלמרג' (מנהלי; אשר קולה; 09/08/21)

בית המשפט הורה, על ביטול החלטת ועדת המכרזים בדבר זכייתה של המשיבה 3 במכרז לתפעולו וניהולו של בית הספר, וזאת מחמת ניהול משא ומתן עם המשיבה תוך כדי מכרז ולפני הכרזה על זוכה. נפסק, כי ניהול משא ומתן תוך כדי מכרז ולפני הכרזה על זוכה, הינו מאבות הפסול שבדיני מכרזים.

ניהול משא מתן הינו בניגוד לעקרונות היסוד של כל מכרז. ביסודו של המכרז הציבורי עומדים, כידוע, שני עקרונות יסוד: הראשון – שמירה על השוויון ועל טוהר המידות על ידי מתן הזדמנות שווה לכל אדם כשיר לזכות במכרז, בלא משוא פנים ובלא שרירות. והשני – השאיפה לנהוג ביעילות ולחסוך בכספי ציבור על ידי השגת מירב היתרונות למזמין באמצעות מנגנון המכרז.

 

עת"מ (ירושלים) 20159-05-21 פנגיה די דבליו בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות (מנהלי; תמר בזק רפפורט; 26/08/21)

המבחן לקיומו של ניגוד עניינים אסור בוועדת המכרזים הינו מבחן אובייקטיבי ולא מבחן סובייקטיבי. כך, השאלה היא אינה אם התממש ניגוד העניינים בפועל, וגם אינה אם פעלה ועדת המכרזים בתום לב, אלא אם אדם סביר, המכיר את כל פרטי המקרה ומסתכל עליו מן הצד, יסבור שקיים בנסיבות העניין חשש סביר או ממשי לקיומו של משוא פנים מצד אותו אדם או מצד ועדת המכרזים בכללותה. די בקיומו של חשש מעין זה כדי לפסול את החלטתה של ועדת המכרזים, גם אם אין כל ראיה לכך שחשש זה מומש בפועל או היה ממומש בפועל.
במקרה דנן עולה חשש סביר לניגוד עניינים במועדים ובאירועים רלוונטיים ומהותיים בהליך התיחור, וזאת בשני היבטים: האחד, גיבוש מסמכי התיחור וההחלטה שנתקבלה ליציאה לתיחור; והשני, השתתפותו של מר גלעד בדיונים פנימיים בנוגע להליך התיחור לאחר שנוצר הקשר בינו לבין פמי פרימיום.
אמנם ועדת המכרזים של משרד הבריאות אינה כפופה למר גלעד והוא אינו יועץ לה, אולם תפקידו הבכיר במשרד הבריאות בתחום הקורונה העניק לעמדותיו והמלצותיו מקום של כבוד בהחלטות ועדת המכרזים. בנסיבות העניין, למר גלעד היה פוטנציאל להשפעה על ההחלטה לצאת בהליך תיחור ועל יישומה. זאת לאור התפקיד הבכיר שמילא באותה עת, אשר הביא לפוטנציאל השפעה שאיננו נופל מהשפעה אפשרית של יועץ לוועדת המכרזים על החלטותיה של הוועדה

 

עת"מ 20159-05-21 פנגיה די דבליו בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות ואח' (26/8/21)

בית המשפט הורה, כי ההליך התחרותי, מעין מכרז, שערך משרד הבריאות, שבו נבחרה המשיבה 3 לזכיין שיפעיל את מערך נטילת בדיקות הקורונה לנוסעים הנכנסים בנמל תעופה בן גוריון, יבוטל, זאת מאחר והוכח קיומו של חשש לניגוד עניינים בהחלטה על קיום ההחליך התחרותי (תיחור).

המבחן לקיומו של ניגוד עניינים אסור בוועדת המכרזים הינו מבחן אובייקטיבי ולא מבחן סובייקטיבי. כך, השאלה היא אינה אם התממש ניגוד העניינים בפועל, וגם אינה אם פעלה ועדת המכרזים בתום לב, אלא אם אדם סביר, המכיר את כל פרטי המקרה ומסתכל עליו מן הצד, יסבור שקיים בנסיבות העניין חשש סביר או ממשי לקיומו של משוא פנים מצד אותו אדם או מצד ועדת המכרזים בכללותה. די בקיומו של חשש מעין זה כדי לפסול את החלטתה של ועדת המכרזים, גם אם אין כל ראיה לכך שחשש זה מומש בפועל או היה ממומש בפועל.

לא יכול להיות חולק שהצעת עבודה לעובד ציבור מטעם משתתף במכרז שהעובד עשוי להשפיע על תוצאותיו, מקימה חשש סביר לניגוד עניינים, שכן למקבל ההצעה עשוי לקום אינטרס להיטיב עם מי שנתן את הצעת העבודה, על מנת להביא להתקשרות מיטבית עימו. כפועל יוצא מכך, על עובד הציבור להימנע מטיפול בעניינו של אותו מציע.

 

עת"מ (חיפה) 5345-09-21 סאמקוטק פתרונות בע"מ נ' ועדת המכרזים של המועצה המקומית כפר יאסיף (מנהלי; נאסר ג'השאן; 04/11/21)

לא ניתן לקבוע כי החלפת יועץ המביאה לבחינת ההצעות מחדש, מקום שעולה חשש שההצעות אינן עומדות במפרטים הטכניים, והדבר עלול להביא להתקנת תאורה בלתי תקנית או שאינה מגשימה את מטרות המכרז, כמעשה אסור או כמעשה בלתי סביר, כל עוד הוא נעשה בתום לב לשם הגשמת מטרות המכרז.

בשאלת ביטול מכרז יש להבחין בין ביטול מכרז לפני פתיחת תיבת המכרזים לבין ביטולו לאחר פתיחת תיבת המכרזים. באשר לביטול מכרז לאחר שההצעות נחשפו, מתייחסת פסיקת ביהמ"ש העליון לביטול כאמצעי חריג. הטעם בכך הוא שביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת המכרזים עלול לפגוע באינטרסים מוגנים של המשתתפים, בין היתר באינטרס ההסתמכות והציפייה שלהם. קושי נוסף מתעורר מקום שלאחר ביטול המכרז באה החלטה לפרסם מכרז אחר תחתיו – במקרה זה הצעות המציעים גלויות למתחרים והדבר עלול להציב את המשתתפים בעמדה נחותה; שנית ביטול מכרז ופרסום אחר במקומו עלול לפתוח פתח לשחיתות, ע"י בחירת ההצעה הנוחה לרשות; ושלישית הדבר פוגע באמון הציבור.
בעניין משה"ב נקבע כי על רשות ציבורית להימנע ככל הניתן מביטול מכרז ופרסום מכרז חדש תחתיו. ביטול מכרז שם לאל עבודה והשקעות מרובות בהכנת הצעות; הוצאת מכרז חדש עלולה לפגוע בעקרון הסודיות והשוויון; הדבר פותח פתח להתקשרות עם מציע שלא היה זכאי לזכות במכרז המקורי, והדבר עלול לשבש את התחרות ההוגנת. מכאן, שמקובל לאפשר ביטול מכרז ופרסום מכרז חדש תחתיו רק בנסיבות יוצאות דופן, כאשר טובת הכלל מצדיקה זאת. עוד קבעה הפסיקה כי בביטול מכרז יש לנקוט רק בהיעדר כל חלופה ראויה אחרת.

 

דף הלינקדאין שלנו